שאלות ותשובות
שאלה: בתי בת שנה ו5- חודשים. עד לפני כחודש היתה נרדמת במיטה באופן עצמאי ללא קושי. אך לפתע משהו השתנה : ברגע שאומרים לה את המילה "לישון" היא מסרבת (גם כשהשעה מאוחרת) ורוצה להמשיך להיות איתנו בסלון. במיטה שלה היא צורחת כל הזמן עד אשר אני שוב מוציאה אותה ממיטתה לעוד חצי שעה משחקת איתה ושוב מחזירה אותה לישון ואז היא נרדמת מרוב עייפות כבר. זה מתיש כל העניין הזה. איך אגרום לה בפעם הראשונה לישון לבדה מבלי שאבוא שוב ושוב אליה?
תשובה: בדר"כ ילדים לא כל כך אוהבים ללכת לישון. לעיתים זה נובע מחשש שהם מפסידים את "האקשן" שקורה בבבית בלעדיהם ,ושנית הם לעיתים קצת פוחדים מהחושך, מלהיות לבד, מהחלומות ועוד. בנוסף, הילדה שלך הבינה שאם היא תצרח חזק כנראה שיוציאו אותה לסלון, אז למה לא לצרוח??? . אז מה עושים? כשעה לפני ההליכה לישון כדאי ליצור אווירה רגועה בבית, ארוחת ערב עם אחד ההורים או עם שניהם, מקלחת ,וכניסה למיטה עם סיפור, אפשר לשים דיסק של שירים רגועים{דגים לא אוהבים טופי} לומר לילה טוב ונשיקה ולצאת מהחדר. אם היא תצרח חזרי אליה בנחת, בלי כעס, ותאמרי לה לילה טוב ותצאי וכך חוזר חלילה. בלילות הראשונים זה מעייף ומתיש אך לאט לאט היא תבין שאת עיקבית , רצינית ומתמידה. סוד ההצלחה בהצבת גבולות הן התמדה ועיקביות.
שאלה: יש לי שני ילדים : בן בגיל 10 ובת בגיל 7 . הילדה תפסה לה בבית את עמדת הבכורה והיא "מנהלת" את אחיה ומנסה אף לנהל אותנו. גם אם יש חוקים בבית היא מתעלמת מהם ולפני שאני מונעת ממנה משהו היא כבר אומרת לי שבטח אמנע ממנה להזמין חברה היום או אמנע ממנה לראות טלביזיה וכדומה ושזה בסדר מבחינתה כי היא לא מעוניינת בחברה/טלביזיה וכו'. ניסיתי בכל מני דרכים יצירתיות שתכנס למקלחת או שתתלבש לפני השינה, שתצחצח שיניים וכו' אך כל פעולה שגרתית הופכת להיות "למלחמה". אז מה עושים אם יש חוקים ברורים אך היא לא עומדת בהם ? וגם לא "נבהלת" מהדברים שהיא מפסידה?
תשובה: אני לא בטוחה מי לא עומד בחוקים. חוקים שאנו מחוקקים יש קודם לבדוק עם עצמנו אם אנו מסוגלים לאכוף אותם. ברגע שחוקקנו חוקים שאנו שלמים איתם וברור לנו שיש ליישמם נדאג ליישמם בנעים או לא בנעים. בקשר למקלחת, שווה לחשוב, אולי ילדה בת 7 יכולה להחליט אם מתאים לה או לא מתאים לה להתקלח. נכון שיש תוצאות לכל דבר, יחד עם זאת אנו רוצים לגדל ילדים עם יכולת חשיבה ועצמאות. תני לה להכיר את תוצאות אי המקלחת, ריח, הערות מחברים, קשרים בשיער וכו', וא היא תכנס למקלחת לבד. עשי רשימה של נושאי "המלחמה" ביניכן, החליטי מאילו קרבות את יכולה "לרדת" ותני לה לשלם את המחירים הטבעיים של הדבר במקום שאת תריבי איתה. ילדים לומדים מהחיים.
שאלה: אני אמא לשתי בנות מקסימות הגדולה בת 13 והקטנה בת 4.והצרה הגדולה שלי היא שהן לא מפסיקות לריב. הגדולה מתנהגת כמו ילדה קטנה ,כל הזמן צועקת ומתעצבנת ורבה עם אחותה הקטנה ולא מוכנה לקבל או להתפשר על שום דבר. אני לא חוסכת בעונשים ובצעקות אבל היא ממשיכה וממשיכה לריב ולהתחצף.ניסיתי גם לקחת אותה לשיחות ולהסביר לה שאין ברירה שיש לה אחות קטנה ושאי אפשר לזרוק אותה לרחוב ככה סתם, והיא מוצאת תשובות ומתחצפת, ממש קשה לי אני אובדת עצות, מה עושים.
תשובה: אמא יקרה אל תשכחי כי ביתך הגדולה, היתה בת יחידה במשך 9 שנים שזה המוןןן זמן, כמעט כמו ילד יחיד, אחרי 9 שנים שהייתה רגילה להיות יחידה ומיוחדת, הגיעה לה שותפה. קשה לקבל שותף אחרי כל כך הרבה שנים של עצמאות. את צריכה להבין זאת ולשדר לילה שאת מבינה אותה. אני בטוחה שגם הקטנה מציקה לעיתים לגדולה בלי שתראי ולכן היא צועקת עליה כל כך הרבה. אין טעם להעניש את הגדולה, גם ככה קשה לה. קשה לה גם עם אחותה וגם בגלל שהיא בגיל ההתבגרות, מאוד חשוב להבין זאת. צעקות ועונשים בטח לא יעודדו את הילדה לקבל את אחותה, הם עושים בדיוק את ההפך, הם גורמים לכעס, תסכול, ולעשות דווקא - חבל. שימרי על כבודך השתדלי לא לצעוק או להעניש ושימרי על כבודה ע"י כך שתרחיקי ממנה את אחותה המעצבנת (בעיניה).
שאלה: מה עושים כשהילד מורח את שעורי הבית על פני שעות וזקוק לעזרתי במשך כל הזמן הזה?
תשובה: ילדים לא יכולים ללמוד מהי אחריות אם הם לא יתנסו בה. קיבעי עם הילד זמן מוגדר ,זמן אשר אורכו יותאם לגיל הילד ולקושי שלו בלימודים ויתוזמן בהתאם לפעילות הבית. אימרי לו כי במשך זמן זה את מתפנה מכל עיסוקיך ומוכנה לעזור לו בשעורים. הזכירי לו כמה דקות לפני כן כי עוד כמה דק אתם יושבים והזמיני אותו. כאשר יגיע, גם אם באיחור רב, תשמחי לקראתו ותעזרי לו עד אשר השעון יראה שהזמן נגמר (גם אם זה היה מחצית מהזמן אשר הקצבתם). הילד יכעס ויבקש את זמנך, אך את תקומי ותמשיכי בעיסוקיך גם אם המחיר הוא אי הכנת השעורים באותו יום. על הילד להבין שאת עומדת לרשותו אך בהתאם ליכולות ולצרכים שלך ושל הבית.
שאלה: אני אם חד הורית לנערה בת 14.אני מרגישה שהיא כל הזמן מנסה להראות לי שהיא זו ששולטת בבית והיא זו שמחליטה בסוף, מתייחסת אליי בזילזול, חוסר אכפתיות וחוסר התחשבות. כל ניסיונותיי לעצור את הצעקות והכעסים שבאים לידי ביטוי בבית עולים בתוהו ,כאשר אני מבקשת את עזרתה היא תמיד טוענת שהיא עייפה וחלשה וכאשר מגיעה חברה היא פתאום חוזרת לחיים. למרות השיחות שעשינו והבטחותיה היא אינה עומדת בכך וכל מטלות הבית נופלות עליי.כולל פרנסת הבית ,הטיפול בכלב (שאין לי סובלנות אליו ובכל פעם שאני מחליטה למסור אותו היא מתחננת שאשאירו ושוב מתעלמת ממנו).היא בוחנת אותי כל הזמן ולפעמים אני מרגישה שהיא עושה לי בכוונה, אני מנסה להיות סמכותית , לתת לה ביטחון יחד עם אהבה ,אך כוחותיי אוזלים. הגעתי למצב שאני בוכה בלילות מתוך תסכול וחוסר אונים.
תשובה: נראה כי יש בבית שתי נשים שרק אחת מהן מתחשבת בשנייה ויש צורך ללמד את ביתך שעור חשוב בכבוד התחשבות ולקיחת אחריות. .ממחר, ברגע שהיא כועסת, צועקת מסרבת לך, ומתחצפת – את אומרת לה שאת לא תנהלי איתה שיחה בצורה כזו ולא תישארי במקום שלא מכבדים אותך. את קמה ויוצאת מהאזור שלה, לחצר, לשכונה, לטיול ברכב , לסידורים וכו. כן,בהתחלה זה יצריך ממך חוסר נוחות של יציאה מהבית לעיתים 10 פעמים ביום .היא צריכה להבין את המחיר של מעשיה. עד היום רק דברת, איימת ולא ביצעת - החזירי לעצמך את כבודך העצמי ותתחילי להתנהג כמו אשה מבוגרת ואמא סמכותית שלא מוכנה שככה יתנהגו אליה וגם מגיבה בהתאם.
חזרה לדף הבית