מריבות בין אחים

"ילדים זה שמחה" זהו שמו של שיר של הברירה הטבעית אבל יחד עם זאת ישנם רגעים של כעס, ויכוחים וצעקות שמובילים לריבים בין האחים. כהורים, כולנו מכירים את הבכי הראשון שמזעיק את ההורה כדי שיתערב, יתחיל להפריד ויפתח במשא ומתן בין הכוחות בניסיון להחזיר את השקט הביתה.

אז מה עושים עם זה? כיצד נכון לפעול?

בדרך כלל, הורים נוקטים עמדה לצד של הילד הקטן – כמה שזה לא הוגן!!!!!!

אחים רבים כי הם בעצם מתחרים על אותם משאבים של זמן, של כסף ועל תשומת הלב של ההורים. אך ישנן
סיבות נוספות לריבים:
כל אחד מהילדים רוצה לצפות בתכנית אחרת בטלוויזיה,
אחד מכבה את האור והשנייה מדליקה,
לאחת יש יותר זכויות כי היא יותר בוגרת או יותר צעירה,
בוא נאמר שלא חסרות סיבות טבעיות והגיוניות למריבות.

מה עושים? הנה כמה טיפים שינחו אתכם להיות הורים טובים יותר

1. התפטרו מתפקיד השופט או השוטר
   התערבות במריבות הינה בעייתית מכיוון שהיא מתנהלת בסגנון חקירה משטרתית: מי התחיל? מי לקח? מי נגע? מי הרביץ? ואחרי שאספנו ראיות, נותנים בדרך כלל לילדים גזר דין מזורז, שופטים את המצב וקובעים מי יחזיר למי, ומי יתנצל בפני מי. בסוף ה"משפט" הזה, תמיד נשמע מאחד הילדים ש"זה לא פייר". ברגע שאנחנו נוקטים עמדה לטובת אחד הילדים, יש סיכוי גדול שלא עשינו את זה באופן הוגן כי לא נכחנו בזמן אמת בחילופי הדברים, לא שמענו אותם ולא ראינו הכל. עצם ההתערבות והשיטור הופכים ילד אחד לקורבן הזקוק להגנה וילד שני הסופג כעסים.
2. כשאין קהל, אין הצגה.
   מריבות קיימות בדרך כלל על מנת למשוך את תשומת ליבם של ההורים ולהפעיל אותם. כשאנחנו בתפקיד של שוטרים, אנו בעצם מתגלמים אותם על התנהגות לא רצויה. ההתערבות שלנו מזינה אותם. ברגע שהיא תיפסק המוטיבציה למריבות יורדת. כי כשאין קהל – אין הצגה. ואם אין הצגה... אין טעם לריב.
3. שיעור בפיוס. הילדים רבים? אל תתערבו.
   כמובן שכהורים רצוי שנעמיד גבולות לקללות ולצעקות ,כל בית לפי הכללים והחוקים שלו. ילדים שלא לומדים להשלים לבד יגדלו להיות מבוגרים שלא יודעים איך להשלים, שלא יודעים איך ליישב סכסוכים. אם נניח להם להסתדר לבד הם ילמדו לשחק בטור, לעשות החלפות, לוותר, ולהתפשר.
4. תפגינו נוכחות
   הכוונה היא: אל תתעלמו. לא להעמיד פנים שלא שמענו את הריב או הקריאה. אך כן נמנע מנקיטת עמדה שמעדיפה ילדה אחת על פני השני. תפגינו נוכחות אך תאפשרו לילדים להסתדר לבד.
5. המצב נמשך?
   הרוחות מתלהטות? הילדים לא הגיעו לפתרון? הפרידו כוחות. אפשר להפריד כוחות ולשבת איתם ביחד, לתת להם לדבר על המצב ולפתור אותו לבד, אנחנו רק יושבים ומקשיבים. ההפסקה תאפשר רגיעה ויכולת לראות שאין אחד צודק, שניכם צודקים בדרך שלכם ובואו תנסו לראות גם את האחר. מאפשר יכולת עצומה ללמידה עם התמודדות במריבות.
6. הסבירו לילדים שאתם סומכים עליהם לפתור את המצב לבד
   בין אם בחרתם להפריד בין הילדים ובין אם בחרתם להשאיר אותם יחד ולתת להם ליישב את הסכסוך, ציידו אותם במשפט שמסביר שאתם סומכים עליהם שילמדו להסתדר וימצאו את הפתרונות בכוחות עצמם, כי הם מסוגלים ויכולים!!!! המריבות לא ייעלמו באורח פלא, אבל המינון והעוצמות ירדו ותראו שהילדים ימצאו פתרונות לבד.
7. אל תילחצו מתבניות
   יכול להיות שילד אחד ייטה לוותר יותר מהילדה האחרת. זה עניין של אופי. ייתכן שהוא ישתנה בעתיד ושיום אחד יחליט לא לוותר. אם ננהג להגן עליו תמיד ונשפוט, לעולם לא ילמד.
8. הציגו לילדיכם אפשרויות ליישב את הריבים
   למדו את ילידכם אפשרויות שונות לסיום סכסוכים. באווירה נעימה יאפשר לספר להם שאפילו מבוגרים רבים. שישנם כל מיני דרכים ל"תקן" את המצב שיצר הריב: לוותר, לסלוח, לעשות החלפות, לקבוע טור והכי חשוב: לשמש להם דוגמא אישית. הילדים לומדים יותר מהמעשים שלנו ופחות מהדיבורים.
9. שחררו שליטה
   נכון שאנחנו ההורים רוצים שהכל יתנהל בדרך שלנו... אך המלצה שלי? בואו נשחרר קצת שליטה, ונאמין בילדינו. הם מסוגלים לפתור את הריבים בעצמם. הם מסוגלים למצוא פתרונות יצירתיים לבד.
   
   

חזרה לדף הבית